תאריך לידה: 16/01/1931
תאריך פטירה: 14/04/2006
בצלאל נולד בארגנטינה והתייתם משני הוריו בגיל רך. יחד עם אחיו, התגלגל בין מקומות שונים, עד שאומץ במשפחת דודו. בגיל 15 יצא לבדו אל החיים ובנה את חייו בכוחות עצמו. בצלאל הגיע לתנועה והקן הפך עבורו תחליף לבית ולמשפחה, שכה חסרו לו.
בצלאל היה בין חברי הקבוצה הראשונים שיצאו להכשרה חקלאית בארגנטינה, ובשנת 1950, במסגרת פלוגת העלייה החמישית של קיבוץ ב', הגיע לארץ לתקופת הכשרה בקיבוץ גלאון.
יחד עם כל חברי הקבוצה, הגיע בצלאל לגזית, כאן פגש את דורית נישא לה ונולדו להם שלושת הילדים: דרורה, אסנת ונמרוד.
בקיבוץ היה בצלאל איש עבודה מסור. עבד בביח"ר "נעמן", במטבח והיה אקונום, היה חצרן ילדים ונמנה על הראשונים שיצאו לעבוד במפעל "פלזית", עוד כשהיה במפרץ חיפה. הוא התמיד בעבודה ליד המכונה במשך שנים ארוכות. לאחר פרישתו עבד פרק זמן משמעותי בארכיון, עד שהחליט כי נוכחותו לצד דורית וטיפולו בה חשובה לו יותר.
מעל לכל, היה אמן ויוצר, במאי ומפיק, שהשפיע רבות על תחום התרבות ועיצוב דפוסי החגים בקיבוץ ובתנועה. כבר בראשית יסד בצלאל חוג דרמטי, בו השתתפו חברים וביחד העלו הצגות קלאסיות, להעשרת החיים התרבותיים בקיבוץ. עוד הפיק וביים אירועי תרבות שונים כמו: חגי קיבוץ, מופעי בר-מצווה, חתונות, ערבי גרעין וכד'. בצלאל יצא לפעילות במחלקת התרבות של הקבוץ הארצי ובמקביל למד יהדות ובימוי.
בצלאל חלה בסרטן, ומצבו התדרדר במהירות, עד שנפטר בפסח 2006, והוא בן 75.
בדרכו הקפדנית, היה איש משפחה מסור, מטפל ומעניק לילדיו ונכדיו, עמוד תווך ומשענת לאשתו ומשפחתו.
הכרתי את בצלאל לפני 60 שנה. היו אלה הימים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ימים של מאבק מדיני ותקוות רבות לקראת הקמתה של מדינה היהודים. קבוצה של כ-20 נערות ונערים, נכבשנו ע"י רעיונות התנועה והתמסרנו להם באופן מלא. האמנו בתמימותנו כי אנו עתידים להקים חברה חדשה ואפילו לצקת דפוסים לאדם חדש.
בצלאל, שאז קראנו לו CELO – היה אחד מאיתנו ומאז חיינו נמשכים באותו מסלול. בצלאל היה בין חברי הקבוצה הראשונים שיצאו להכשרה חקלאית בארגנטינה וממנה עלינו לארץ.
56 שנים חי בצלאל בתוכנו. עם השנים הצטרפו רבדים נוספים למרקם החברתי בגזית, וישנם כבר לא מעטים ש"לא ידעו את יוסף". נדמה לי שיש שלושה תחומים בהם בצלאל הטביע את חותמו ותרם את תרומתו העיקרית לחיי קיבוצנו:
לאחר שהוחלט על הקמת המפעל – בצלאל היה בין הנחשונים שהגיעו למפרץ חיפה ללמוד את רזי המקצוע החדש. מאז, במשך שנים רבות היה קשור לפלזית. חברים רבים שעבדו במחיצתו התרשמו מכישוריו הטכניים, מתבונת כפיו, מאחריותו בעבודה ומרמתו המקצועית הגבוהה.
התחום השני בו הצטיין התחיל לאחר החלטתו לצאת לסמינר על יהדות ומקורותיה למשך שנתיים בסמינר אורנים. בצלאל לא זכה לחינוך יהודי בגולה והתמצאותו בשטח זה היתה שטחית ביותר. באורנים התמסר ללימודים ועד מהרה הפך לבעל ידע רחב בנושאים אלה, נהנה להעיר ולהאיר את סביבתו, כאחד הבודדים, שללא כל השכלה פורמלית בהוראה, יכול היה להתמודד עם סוגיות המצויות בארון הספרים היהודי.
עם צאתו, לאחר מכן לתקופת פעילות במסגרת המחלקה לתרבות של הקיבוץ הארצי, מצא הזדמנות מתאימה לתרום מידיעותיו לעיצוב דפוסי החג והמועד ברחבי התנועה.
אך אין לי ספק שבתולדות הקיבוץ שלנו ייזכר בצלאל כבמאי הראשון, מוכשר ויצירתי שאין דומה לו, שהוציא תחת ידיו הצגות נפלאות, בהן השתתפו עשרות חברים, וילדים.
בשנים האחרונות, עם הירידה המתמשכת במצבה הבריאותי של דורית, הקדיש עצמו בצלאל לביתו ומשפחתו. והנה – באה הסתלקותו הפתאומית של איציק חתנו והנחיתה עליו מכה נוראית, ממנה לא הצליח להתאושש. בביקורנו האחרון בביתו פקדו אותו כאבים נוראים, ובצלאל דיבר בחופשיות על הסרטן המקנן בגופו, ממנו אין לו סיכוי להשתחרר.
הידרדרותו היתה מהירה ומפחידה ואפשר היה לראות את צבע המוות המתקרב.
אנו, החברים הקרובים עוד מימי חברותנו בתנועה, מבטיחים לעמוד לצד בני המשפחה שכה אהב ולא להשאיר אותך, דורית לבד ביגונך.
אליהו להב
