תאריך לידה: 15.02.1938
תאריך פטירה 08.09.2019
מזל חבר לבית עדני נולדה בעדן שבתימן להוריה שלום וגניה. כמו רבים אחרים גם תאריך הלידה של מזל לא היה רשום באופן מסודר. המשפחה הגיעה לעדן עיר הנמל בדרך לארץ ישראל, שם ישבו מספר שנים עש שהיה עבורם מקום באונייה. בזמן שהותם בעדן נולדה מזל.
אחד הדודים זכר שהיא נולדה קרוב לחג ט"ו בשבט וכך קבעו את התאריך 15 בפברואר 1938. האחות השלישית בין 9 אחים ואחיות. הבכורה מבין בנות המשפחה. מספר חודשים אחרי לידתה של מזל עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בפתח-תקוה.
בית הוריה של מזל היה בית מסורתי-תימני. ילדותה היתה ילדות ישראלי של טרום המדינה. בית-ספר יסודי, תיכון וצבא.
לגזית הגיעה מזל בזכותה של רחלי בן-אבי ז"ל, אחותה, שידעה לראות עד כמה חיימקה והיא יתאימו אחד לשנייה. בשנת 1971 נישאה מזל לחיימקה, שהיה חניך חברת נוער בגזית. וכך נכתב בעלון הקיובץ: חיימקה שלח ידו להביא את מזל והוסיף את שמו לרשימה השחורה של הבוגדים שנטשו את אגודת הרווקים.
בשנת 1972 התקבלה מזל לחברות בגזית, בהמלצתה ואישורה של מזכירות הקיבוץ. סמדר, ביתם של חיימקה ומזל נולדה במזל טוב בשנת 1975.
באחד מימי העצמאות שיתפה אותנו מזל בחוויות שלה מיום הכרזת המדינה: "הייתי ילדה קטנה בשכונת צריפים במחנה יהודה. אני זוכרת את הכלניות, החיילים הבריטים שחיו בתוך השכונה, בחדר בתוך בית של אחת החברות". עוד סירה מזל איך הבריטים עצרו גברים כדי שלא יתגייסו לאצ"ל ולכן אבא שלה היה בורח או מסתתר בארון.
מזל סיפרה שהחוויה הזכורה לה ביותר הייתה רעש המטוסים ואיך 3-4 משפחות נכנסו לשוחה ששימשה להם מקלט, חלל בגודל של חדר.
הקיבוץ היה עבור מזל כל החיים, כמובן חוץ ממשפחתה הגדולה והרחבה, החמה והאוהבת.
מזל תרמה לקיבוץ בעבודה, בהתחלה עבדה במטבח, לימדה את האשכנזים להכין סחוג. אבל המקום שזיהה אותה יותר מכל היה הקומונה, מחסן הבגדים.
בכל פעם, לא חשוב כמעט באיזו שעה בה הקומונה היה פתוחה, מזל היתה שם, רצה בין העגלות לשרת את החברים. כשיצאה לפנסייה עברה לעבוד בבית העובד. במסירות אין קץ היתה מגיעה כל בוקר לעבודה, בגשם רוח סערה, במצב רוח טוב או רע.
כשכבר לא יכולה היתה להגיע לבית העובד, היתה מקבלת לביתה ארגזים עם פלסטיק לקילוף וממשיכה להיות שייכת.
ביום 1988 איבדו מזל וסמדר את חיימקה, אדם אהוב כל-כך, שהיה מרכז חייהן. אובדנו ניכר בחייה של מזל מאז ועד יומה האחרון. שנים אחר-כך איבדה מזל גם את אחותה רחלי, שהייתה לה חברה נאמנה ומקור לשמחה גדולה.
במהלך השנים חוותה מזל גם קושי וגם טוב. שיא השמחה של מזל היה המשפחה שסמדר יצרה ונכדתה ליאן שזיכתה אותה בסבתאות.
בשנים האחרונות הלכה בריאותה של מזל והידרדרה. כל פעם נראתה פחות ופחות במדרכות הקיבוץ, הלכה ונעלמה לנו. פאזל נוסף בחיים של הקיבוץ שלנו, חסר.
יהי זכרה ברוך
כתבה: טלי גורן-ספיר.
הספד של סמדר
אמא יקרה שלי, אהובה שלי.
אמא בשבילי זה זיכרונות וריחות מבית תימני חם ואוהב.
משפחה גדולה וחמה והמון אהבה.
אמא שתמיד נלחמה בשבילי
אמא שהייתה החברה הכי טובה שלי
היית כל כך מאושרת בשבילי שחיי החלו להסתדר...
השנים האחרונות היו קשות לך מאוד, הזיקנה והמחלות שהביאה איתה, גרמו לך לכאב גדול. אך למרות זאת אמא, נלחמת להמשיך לחיות.
לפני מספר ימים כוחותיך אזלו והחלטת שדי לך. המוות היה שליו, מהיר ורגוע...
אמא אהובה שלי, את יכולה לנוח עכשיו, אני תמיד אזכור אותך
נוחי על משכבך בשלום יפה שלי
אוהבת אותך,
סמדר.
