אירוע ב"יד-ושם"
דבורה ודני שכנר, בני משפחה וחברים רבים, הוזמנו מטעם "יד-ושם", רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, למפגש לרגל הוצאתו לאור של הספר שכתב יהושע שכנר וערכה דבורה, "מחכים ללנק". בהזמנה נכתב, בין היתר:
"מחכים ללנק הוא תעודה נדירה, המתארת בפרוטרוט את חיי האנשים במחבוא, שניצלו מגירוש למחנות המוות וזכו לחוות את רגע השחרור... 'יהודים שיחיו בעוד שבעים שנה, במציאות שפויה, נורמלית – האם יוכלו להבין את מה שהתרחש כאן?'... המילים האלה, מתוך יומן אישי של יהודי ששרד משם, נכתבו בפלנטה אחרת. במחבוא מתחת לפני האדמה, בור שבמכרה חול נטוש, שבו מצאו ארבעה עשר יהודים מסתור. במשך ששים וארבע שנים הן נותרו ללא מענה, כתובות בכתב יד צפוף בקובץ מהודק של מחברות, והמתינו לפרסומן"...
האירוע כלל סיור מודרך במוזיאון לתולדות השואה, ולאחריו נערך הטקס. מגזית הגענו שלושים וששה מבקרים, ואלינו הצטרפו עוד כשבעים מבקרים, שהוזמנו לבקשתה של דבורה. זכינו לסיור מודרך של כשעה וחצי במוזיאון, שכולו ממצאים אוטנטיים, המאורגנים בצורה כרונולוגית מרשימה ביותר, במבנה יוצא דופן ומיוחד במינו. למרות הצפיפות, המעוררת השתאות, ניתן היה להתרשם ולהיעזר בהדרכה המצוינת, שהסתייעה בחידושי האלקטרוניקה, אשר אפשרו לכל אחד לשמוע ולהבין. הסיור היה מרוכז מאוד, ולא אפשר ירידה לפרטים, ואולי דווקא משום כך היה מרגש כל כך.
לאחר הסיור הוזמנו האורחים לאולם, ושם התקיים הטקס. המנחה הייתה ליאת בן חביב, בתם הבכורה של גבי ורינה מגרעין "בדרך". נשאו דברים: ד"ר דוד זילברקלנג, עורך קובץ המחקרים של "יד-ושם", דבורה שכנר והגר אורן (בתם של חסיה ויואל) פסיכותרפיסטית, העובדת בעמותת "עמך". כל אחד מהשלושה האיר פן אחר של הספר, על היבטיו השונים, בנימה מאוד אישית, מרתקת ומרגשת מאוד.
האירוע כולו היה מאורגן למופת, וכל מי שהשתתף בו לא יכול היה שלא לחוש הרבה גאווה והתרוממות רוח. תודה לך דבורה, על מי שאת.
מיכל ק.
