כתבו: ילדי המרכז הבוגר . למסיבת הסיום- בימוי וליווי: אורית גלבמן
שלוש שנים במרכז הבוגר
אני הולך ומתבגר
אני אוסף כאן חוויות
עם חברים וחברות. הווו...
מקטן ועד גדול
הולכים ביחד לאכול
תמיד בריקוד ושיר
נהנים עם הצעיר.
זה כמו חלום זו חוויה
כולם ביחד משפחה. הווו..
היום כל מי שאותי שואל
'מה הסיפור של הבוגר?'
כאן זה בית כאן זה לב
את המרכז אני אוהב
וכשהורינו שואלים
'מה אנחנו שם עושים?'
אנחנו עונים:
'כייף חיים ושיגועים."
מהצעיר עד הבוגר
נרקם סיפור שמחבר
בין עולמות ולבבות
בין מחשבות וחלומות.
גזית היא נוף מולדתי
ובליבי תמיד איתי
בין הבנות והבנים
תמיד ביחד נהנים.
גם אם אנחנו עייפים
תמיד נבוא עם חיוכים
ובלב זה מתנגן
ריקוד עתיק שמכוון.
כאן זה בית, כאן זה לב....
פעילויות זה הסיפור
בערכים הכל תפור
ושתי מילים להתחבר
המרכז הבוגר.
אני מכאן, אני שייך
וכל חבר שלי כמו אח
על הקשיים והריבים
תמיד ביחד מתגברים.
כאן זה בית, כאן זה לב
את המרכז אני אוהב
וכשהורינו שואלים
'מה אנחנו שם עושים?'
אנחנו עונים: 'כייף חיים ושיגועים".
