קיבוץ גזית

תאריך לידה: 27/12/1946
תאריך פטירה: 21/10/2003

משה נולד בברזיל להוריו רגינה ויהודה לייב (לאופולד). הוריו היו ניצולי שואה. הם הכירו לפני המלחמה ולאחר שהסתיימה, הצליחו למצוא האחד את השני, להינשא ולהקים משפחה. בני הזוג היגרו לברזיל בעקבות משפחתה של האם, וזמן קצר לאחר הגעתם נולד משה. אחותו נולדה כ-3 שנים אחריו.

כשהיה משה בן 13, נהרג אביו בתאונת עבודה מול עיניו. אמו לא נישאה שוב ומשה עלה לארץ בגיל 16 במסגרת "עליית הנוער". בהיותו באולפן בגלאון, כחצי שנה מעלייתו ארצה, נפטרה גם אמו ממחלה באופן פתאומי. כך נשאר יתום בגיל 16 וחצי בארץ חדשה.

משה עבר להתחנך בחסות "עליית הנוער" בפנימיית "הדסה נעורים" במסגרת קדם-צבאית.

משה הצטרף לקבוצה של חיילים בודדים שהגיעו לגזית ואומץ ע"י משפחת שלומי.

את שירותו הצבאי עשה בהנדסה קרבית במלחמת ההתשה, כמפעיל ציוד מכני כבד על גדות התעלה, שם ספג לא פעם הפגזות קשות.

לאחר שהשתחרר התחיל לעבוד כנהג בקואופרטיב "התבור". תקופה זו היתה מאושרת מאוד בחייו, משה אהב את העבודה, התמסר ללא גבול ואף זכה להערכה רבה.

לאחר מספר שנים ב"התבור", יצא לפעילות בתנועה ושימש כנהגו האישי של מאיר תלמי.

בתקופת הפעילות הכיר את חנה, הם נישאו ונולדו הילדים: עודד, איתי ואפרת.

משה שב לעבוד כנהג בקואופרטיב, אך לאחר זמן לקה בליבו והרופאים אסרו עליו להמשיך בעבודתו. בשל כך חל משבר בחייו.

משה החל לעבוד בקיבוץ, תחילה כנהג הסעות בריאות, ובהמשך מצא את מקומו בבית העובד.

מחלת הלב שלקה בה הכריעה אותו והוא בן 57.